רבות דובר על התקשורת בישראל – תפקודה באירועים ובשגרה, התגייסותה למען קידום מטרות ואג'נדות שונות ועוד כהנה וכהנה ואין בכוונתי לעסוק בכך עתה, אלא די כי אציין כי זאת אותה התקשורת אשר נותנת לא פעם את הבמה לאלה אשר מוציאים את דיבתה של ישראל ברחבי העולם, מאומנים ואנשי רוח ועד אנשי האקדמיה המבקשים לקדם חרם וסנקציות על ישראל בתחומים כאלה ואחרים. לצורך העניין – גם מערכון במפלצת הרייטינג של "ארץ נהדרת", ובו מוצג הרמטכ"ל גבי אשכנזי ניגש לקבל את "פרס גלובוס הזרחן" על הרג ילדים בעזה – משרת היטב את מטרת אלה התוקפים את המדינה – מחוץ ומבית. הביקורת בארץ כנגד סרטו של טרנטינו מתחלחלת מהצגת העוצמה היהודית המלווה באלימות רבה, אך בל נשכח כי ה"ביקורת" הזאת היא חלק מאותה תעשיית הקולנוע (והאנשים) בארץ, המהללת ומשבחת חדשות לבקרים כל הלקאה עצמית של יוצר ישראלי תורן, המציג את ישראל ככובשת ואת חייליה כרוצחים, ובמילים פחות מכובסות – מוכר את אמא שלו בשביל איזה פסלון מהאירופאים.
מה שאני בעצם בא להגיד כאן הוא שעוד בטרם עלינו להתמודד עם ביקורת נוקבת ולא פשוטה (ולעיתים כלל לא לגיטימית) המופנית כלפינו מחוץ, עלינו להסתכל על התנהגותנו מבית – וברוח הסליחות באוויר – יהיה נחמד אם התקשורת תקדיש לכך קצת מחשבה, בין האשמת החרדים לרצח במועדון ההומו-לסבי לבין פרסום תמונות פפראצי של רונה רמון בעת קבלת הבשורה על מות בנה אסף.
הסרט, אגב – לא משהו בכלל, טרנטינו.
הנה הטריילר:
רשומות
על מה אתה מדבר.. סרט אדיר!!
השבמחקאני חושבת שהעניין הוא לא אם הסרט אדיר או לא..זה בהחלט נתון לטעמו האישי של כל צופה..אני אישית חסידה של טרנטינו ואוהבת מאוד את הסרטים שלו..למרות שעדיין לא יצא לי לראות את סרטו האחרון, אחרי כתבה זו יש חשק לראות על מה המחלוקת..
השבמחקבכל מקרה חבל שהתקשורת במדינה היא מגמתית וחד כיוונית, בוא נקווה כולנו שבפתיחת השנה החדשה נלמד קצת מהי גאוות יחידה ונדע לפרגן בראש ובראשונה לעצמנו כעם וכמדינה..שנה טובה לכולם:)